חלק בלתי נפרד מכל "חבילת לידה" הוא מארז מוצצים. מוצצים נחשבים היום לאביזר שאי אפשר בלעדיו, ואולי זו הסיבה שגם בין הרופאים עצמם יש חילוקי דעות לגבי פוטנציאל הנזק שלהם.

ד"ר מתן אביטל, מומחה בשיקום הפה, משנה למנכ"ל מכבידנט, מפרט: "ניתן למצוא כיום מוצצים העשויים מחומרים, צורות וגדלים שונים. ביניהם סיליקון, גומי וחומר דמוי לטקס. מעבר לחומר ממנו עשוי המוצץ, חשובה בחירת הגודל, המאפשרת התאמה טובה של המוצץ לחלל הפה ולמניעת לחץ על הרקמה, הרכה והקשה, ועל השיניים. בנוסף, חשוב שיהיו פתחי אוורור שנועדו למנוע הצטברות של ריר בין המוצץ לרקמות השפתיים והעור ובכך למנוע גירויים ודלקות".

"מבחינת הצורה ישנם מוצצים סטנדרטיים, בעלי צורה עגולה סימטרית, ומוצצים ארגונומיים שצורתם מתאימה עצמה למבנה החיך והלשון. כיום מקובל לחשוב שהמוצצים הארגונומיים מומלצים יותר ומידת הנזק שבהם פחותה".

פוטנציאל הנזק הטמון בשימוש במוצץ

"המוצץ מפעיל לחץ על על כל חלל הפה והלסת, ביניהם הרקמות, השיניים ועצמות הלסת. בכך הוא גורם לתזוזת שיניים ממקומן, ובמקרים קיצוניים אף לשינוי במבנה העצם והלסת. בדרך כלל אין צורך להגביל ילדים עד גיל שנה וחצי בשימוש במוצץ. בספרות המקצועית מדברים על שימוש עד גיל שלוש-ארבע לכל היותר, אך גם במקרה כזה מדובר לרוב בנזק הפיך הניתן לתיקון בטיפול אורתודונטי רגיל.

לגבי החומר ממנו עשויים המוצצים, הדעות בספרות המקצועית חלוקות. ישנו חומר בשם ביספינול A הנמצא במוצצים ובבקבוקים ונחשב למזיק, ומקובל לחשוב כי רצוי להשתמש במוצצים שאינם מכילים את החומר. גם חברת ענק כמו אוונט, שנלחמה על חפותו של החומר הזה, הוציאה סדרת מוצרים שאינה מכילה אותו".

מוצץ ארגונומי, המתאים עצמו למבנה החיך

"כל מוצץ עם תו תקן אמריקאי או אירופאי יכול להתאים ואין זה משנה מאיזה חומר הוא עשוי. מומלץ שיהיה זה מוצץ ארגונומי, וכדאי לבחור לילד את המוצץ הקטן ביותר שניתן. כיוון שמדובר באביזר הנמצא בשימוש רב ובמגע עם רקמות הפה הלחות מומלץ רכישתו מחברות ידועות ומוכרות.

מומלץ להחליף מוצץ בכל מקרה של חבלה או קריעה, גם אם הילד מתנגד. אין למרוח חומר מתוק על המוצץ, כדי שלא להרגיל את הילד להקשר בין המוצץ למתוק וכדי למנוע מקרים של עששת. ולבסוף, רצוי לגמול את הילד בשלב מוקדם ככל הניתן, המקובל הוא בסביבות גיל שנה-שנה וחצי".